שלוה בן גל בע"מ נ' או אס קי אר ספונסר שיפ (ישראל) בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת הגישה תביעה לפיצוי בסכום של 57,750 ₪, בגין הפרת הסכם, שעותק הימנו צורף לכתב התביעה.

לאחר קיום דיון בבר"ל, במסגרתו הועלתה טענה, כי המוסמך לחתום בשם הנתבעת, שהינה חברה, לא חתם על גבי חותמת החברה, אלא החותמת הינה עובדת בשל ליאת פרלמן, שאינה מוסמכת לחייב את החברה, תוקנה התביעה לבקשת התובעת, והנתבעת מס' 2 הוספה כנתבעת מס' 2, וזאת לאור חתימתה על ההסכם.

מטעם התובעת העידה הגב' שלווה בן גל, ומטעם הנתבעות העידו , הגב' אורלי שני, הגב' רותי קורן, והגב' ליאת פרלמן.

באי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב, ופסק דיני זה ניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

טענות התובעת:

התובעת טוענת, כי ביום 29.7.08 נכרת בינה לבין הנתבעת מס' 1, (להלן: "הנתבעת), הסכם, במסגרתו הוזמנה מהתובעת תצוגת אופנה, (להלן: "ההסכם").

התובעת טוענת, כי על פי ההסכם במקרה של ביטול ההתקשרות, התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 50% מסכום ההזמנה.

התובעת טוענת, כי הנתבעת הפרה שלא כדין את ההסכם וביטלה אותו ללא כל הצדקה, ולפיכך, חייבת את מלוא תשלום סכום התביעה.

התובעת טוענת, כי אם תתקבל טענת הנתבעת, כי מי שחתום על גבי ההסכם בשם הנתבעת לא הייתה מוסמכת להתקשר בהסכם זה, הרי במקרה כזה יש לחייב את החותם ישירות היינו את הנתבעת מס' 2.

טענות הנתבעות:

הנתבעת טוענת, כי נשכרה לארגן אירוע עבור The United Jewish communities, (להלן: "המזמין"), לארגן אירוע עבור The Lions of Judah, (להלן: "האירוע", או "אריות יהודה").

בין היתר המזמין ביקש כי באירוע תתקיים תצוגת אופנה. לפיכך, התקיימה פגישה בין התובעת לבין נציגי הנתבעת, במסגרתה הוסכם על הצגת רעיונות, כאשר הובהר לתובעת כי מקבלי ההחלטות הינם המזמין ואריות יהודה, והם שיחליטו על הסכמה ותנאיה.

הנתבעות טוענות, כי בעקבות הפגישה, התקשרה נציגת התובעת לנתבעת מס' 2, וביקשה ממנה הדרכה על אמצעי התשלום, ובסופו של דבר, לאחר לחץ של התובעת, הוחזר ההסכם נשוא דיוננו, לתובעת כשהוא נושא את חתימת הנתבעת מס' 2 וחותמת החברה, בעיקר על מנת להראות לתובעת את תיקוני הנתבעת 2 לגביו בעניין התשלומים.

לטענת הנתבעות, ההסכם כפי שצורף על ידי התובעת לכתב התביעה, מהווה זיוף, משום שלכתחילה לא נשא את חתימת התובעת, וזו הוספה כדי לשוות למסמך נופך של הסכם, בעוד שהיה ידוע לתובעת כי הנתבעת מס' 2 אינה מוסמכת להתקשר בכל הסכם עם התובעת וכי הנושא אמור להיות מתואם ומוסכם עם אריות יהודה ו/או המזמין.

ביום 19.8.08 לאחר שהמזמים החליט כי אינו מעוניין בתצוגת אופנה, ולאחר שהתובעת לא ביצעה את המטלות שהוטלו עליה, הודיעה הנתבעת לתובעת על ביטול ההתקשרות.

על פי הטענה, אין זה מקובל בענף הפקת האירועים כי אירועים יבוטלו, ומקובל לפצות רק בגין הוצאות שהוצאו בפועל, וכי הסכום הנתבע בכל מקרה מוגזם ולא הוסכם. עוד נטען כי לא הייתה כל גמירות דעת להתקשר בהסכם, וכי התנאים המפורטים בו לא סוכמו.

לפיכך, נטען כי דין התובענה להידחות.

דיון:

נסיבות החתימה על ההסכם;